“טל השמיים כשער לחיים”-הרחם ברפואה הסינית

רחם האישה קיבל במהלך ההיסטוריה האנושית מס’ רב של הגדרות ורעיונות. ביטויים אין ספור ניסו להגדיר את משכן העובר של האישה, סוד נשיותה ועוצמתה. הכלה, הגנה, פחד, חום, צמיחה, התחשבות, קבלה, מסתוריות, עומק, רגשנות, רגישות, חושניות, דרמטיות, היסטריה, פריון, ערמומיות, מיניות, הגשמה, אינטואיציה, ותבונה – כל אלו ועוד ביטויי הרחם.

הרחם נושא משמעות שאף איבר גברי מקביל אינו נושא: הוא נתפס כמקור של האי-רציונליות הנשית. אפלטון הזכיר את הרחם לא כאיבר של הגוף אלא כאורגניזם חי בפני עצמו, ובמחשבה הקלאסית הרחם הוא חיה משונה, שחיה באופן עצמאי בגוף הנשי ונעה בתוכו ללא הרף. הרחם הנודד נתפס אז כאחראי לחלק גדול מהמחלות הנשיות – כמו גם לטבע הנשי, הרגשני וההפכפך.

במאמר זה אנסה לסקור את תפיסת הרחם ברפואה הסינית המסורתית.

כאשר בספרות הרפואית הסינית העתיקה נאמר “שה-Shen (הכליות) מייצרות את הזרע” אין הכוונה לאיבר-הכליות כפי שהוא מובן ברפואה המערבית אלא למערכת של תפקידים המזוהים מטפורית עם האיבר. כך גם כאשר נאמר “הכליות שולטות בצמיחה, בפריון וברחם”.

הדאגה העיקרית של הרפואה הגניקולוגית הסינית (Fu Ke – רפואה בשביל נשים) הייתה להבטיח את הזרימה השופעת והלא מופרעת של דם האישה (“טל השמיים” – Tian Gui),  כצורת ה-Yin, הצ’י, הדם המופיע בכל גוף, אך הוא בעל משמעות מיוחדת לבריאות האישה באשר הוא מאפשר את מחזור הווסת, חלב האם, ואת איכות הביציות. דם האישה הינו בעל סיכוי רב להיתקעות המתבטאת כמחזור לא סדיר אשר בתורו יכול להוביל למחלות נוספות ולפיכך, על מנת להבטיח את בריאות האישה רופאים סיניים עשו הכול על מנת לווסת את דם הווסת ואת האיברים והמסלולים האחראים על יצורו ותנועתו-ה-Chong וה-Ren, הטחול, הכבד, הכליות והלב. דוגמא מתוך ה- Golden Mirror of Medicine \ Yi Zong Jin Jian (1742): “אי יכולת להביא ילדים לעולם  היא תוצאה של פגיעה במסלול ה-Chong וה-Ren. כאשר זה מתרחש, הווסת הופכת להיות לא סדירה, מטפטפת או שוצפת. לעיתים דם מצטבר ברחם והוא חם או קר. לעיתים, הרחם חולה בגלל ליחה ושומן”. ציטוט זה מראה עד כמה חיוני מצב הרחם לבריאות האישה ולפוריותה. ציטוט נוסף ממקור חשוב זה:

“ה-Tian Gui של השמיים הקדמוניים נוצרו מהאב והאם.

תמצית הדם של השמיים המאוחרים נוצרו מהנוזלים ומהדגנים.

כאשר אישה מגיעה לגיל של פעמיים שבע ה-Tian Gui שלה מבשילים,

שליטתה על המרידיאן החודר ועל מרידיאן ההתעברות גורמת לחופש הזרימה בנתיבי כלי הדם וכך היא מקבלת את הווסת”

 

דיון:

Tian Gui: הסימניות Tian Gui  天 癸 מסמלות את מיי הווסת, תמצית החומר הנשי ומורכבות מהסימנייה 天 Tian שמשמעותה שמיים, שמימי, אל. הסימנייה 癸  Gui שמשמעותה  הגזע השמימי העשירי, המסמן את ה-Yin של החורף. הכוח  החבוי של המים הנמצאים במעמקי האדמה )סימנייה זו מורכבת מהסימנייה Tian / שמימי 天 ומסימנייה מודרנית המתארת את הרגליים, Bo (癶.

Tian Gui, תמצית החומר הנשי, מבטאת את יכולתה של האישה להביא ילדים לעולם. כמו המים העמוקים הרוחשים במחשכי האדמה כך גם החומר הנשי הרוחש במעמקי הרחם ומבטא את נשיותה של האישה ויכולתה להביא ילדים לעולם. תמצית זו היא אחת הצדדים בגוף ההכרחיים בהתפתחות גוף האדם והתפקוד המיני. בנשים היכולת לייצר צאצאים תלויה גם ב-Tian Gui. בספר השאלות הפשוטות (Su Wen) נאמר “באישה בגיל פעמיים שבע (14) ה-Tian Gui מבשיל, שליטתה בזרימת הדם החופשית בכלי הדם שלמה והווסת מגיעה בזמנה כך שהאישה יכולה להביא צאצאים”. Tian-משמעותו שמיים , Gui- משמעותו מים (מים המגיעים מההורים). Chen Zi-Ming[1] כתב על Gui, שאלו מיי צ’י המשויכים לכליות במעגל חמשת המעברים. הגינקולוג המפורסם Fu Qing Zhu כתב[2]: Tian Gui נובעים מתמצית הכליות אך נעזרים ב-Yang  הלב, שחייב לזרום מטה על מנת לחבור לתמצית הכליות”.

שמיים קדמוניים (בסינית-先天 Xian Tian)-המבנה המולד או מה שהאדם מקבל מהוריו בזמן ההתעברות. השמיים הקדמוניים נשלטים ע”י הכליות.

שמיים מאוחרים (בסינית-Hou Tian 后天)-המבנה הנרכש או כל הצדדים בבריאות האדם שתוצאתם היא מהזמן שלאחר ההתעברות. הטחול והקיבה שולטים בשמיים המאוחרים.

ה-Tian Gui של השמיים הקדמוניים-נאמר עליו  שהוא מהווה את זרימת הצ’י של הכליות. הוא נובע מההורים ומזין את המקור החיים. תמצית הדם של השמיים המאוחרים נאמר ,שנוצרה מהעיבוד של הנוזלים והדגנים. לאחר שהגוף מקבל צורה-תמצית השמיים המאוחרים מזינה את החיים. ה-Nei Jing מספר “כאשר האישה מגיעה לגיל שבע, הכליות שלה שופעות (וזה אומר-שזרימת הצ’י באזור בין הכליות [Ming Men] שופעת [Kid Yang חזק]). בגיל ארבע עשרה ה-Tian Gui מבשיל (וזה אומר שזרימת הצ’י של מי ה-Tian Gui של השמיים הקדמוניים מגיעים אל רחם האישה [כך שגם ה-Kid Yin חזק]) שליטתה על המרידיאן החודר (Chong) ועל מרידיאן ההתעברות (Ren) גורמת לחופש הזרימה בנתיבי כלי הדם וכך היא מקבלת את הווסת”. המרידיאן החודר הוא ים הדם ומרידיאן ההתעברות שולט ברחם ובעובר. מכיוון ששניהם מקורם ברחם, כאשר ה-Ren חופשי וה-Chong נמצא בשפע, החומר החודשי (בסינית-Yue Shi, 月事כינוי לווסת) יורד בצורה סדירה והאישה בעלת יכולת להביא צאצאים.

משכן העובר-הרחם כאיבר נשי:

רופאים סיניים הכירו באיבר ברור בגוף האישה אשר מחזיק ומזין את העובר. באנגלית איבר זה נקרא Womb ומשמעותו כוללת גם רחם וגם בטן.

הסימנייה של Bao (רחם) 胞  מורכבת משני חלקים:

הצד הימני: 包  Bao מסמן משהו עטוף, צרור, כרוך, חבילה. מורכב מהסימנייה:  勹 Bao , משמעותה, עטוף, כרוך והסימנייה:    巳 Si שמסמנת את השעה בין 9-11 ומתארת נחש או עובר.

הצד השמאלי 肉     Rou מסמן בשר חתוך ופתוח, רקמה.

 

על פי [3]Wieger, הצד הימני 包 מייצג את הרקמה הנמצאת בתוך בטנה של האם. הרקמה המורכבת מעובר ומעטפת. לפיכך Bao זוהי הרקמה העוטפת, כורכת, מכילה ושומרת בתוכה של האם. הצד השמאלי 肉 מייצג את הרחם כאיבר פנימי.

 

ב-Huang Di Nei Jing המונח המתאר את הרחם הוא Bao שבתיאור הקלאסי שלו משמעותו “מעטפת \ כיסוי מעור”. בהסתמך על כך ניתן להבין שהמונח Bao מתייחס אל השלייה או הרחם. התייחסות נוספת למונח Bao הייתה “כיסוי העובר” וברפואת הצמחים הסינית המונח Bao מתאר “שליית אדם”. בספרות הסינית מונח זה מחובר לרוב עם מילה נוספת דוגמת: Baogong – היכל העובר, Baotai – מעטפת העובר. בנוסף, ישנן מילים נוספות המתארות את הרחם, כשהנפוצה היא Zigong – משמעותה ארמון הילד ובסינית מודרנית – רחם, ואחרות, פחות שכיחות: Chanchang – מעי היולדת, Zishi – אוצר הילד, Zizang –לשכת הילד.

 

המידע הקדום ביותר הידוע לנו על הרחם ברפואה הסינית נמצא בגרסא מהמאה השנייה של ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב \ Huang Di Nei Jing. ספר זה מחלק את האיברים הפנימיים לשני סוגים: Zang ו-Fu. איברי ה-Zang מתוארים כ“לשכת התמציות החיוניות בגוף” ואיברי ה-Fu מתוארים “כמשרד המעבד מזון, נוזלים ואוויר” למיצוי חיוני ומניע אנרגיה זו בגוף. איברי לשכת התמצית הם: הלב,הריאות, בכליות, הטחול ,הכבד ואיברי משרד עיבוד המזון והנוזלים הם: הקיבה, המעי הגס, המעי הדק, שלפוחית השתן, כיס המרה והמחמם המשולש. בספר זה ישנם מספר איברים שלא נכנסו לתוך האבחנה של איברי הלשכה או המשרד וזאת משום התפקיד הכפול שלהם הן בהחסנת התמצית כל הזמן והן בעיבוד החומרים והנעתם. איברים אלו הם :העצמות, מח העצם, המוח, כלי הדם ,כיס המרה והרחם. איברים אלו נקראו “Qi Heng Zhi Fu” – איברי המשרד המיוחדים \ לא רגילים.

[4]Wang Bing מסביר בהקשר זה על תפקידו המיוחד של הרחם: “למרות שהרחם מאכסן ופולט (כמו איבר משרד רגיל), הדברים אשר הוא מקבל ומאכסן הם תמצית וצ’י וכאשר הוא מוציא אותם הם כבר שינו צורה”.

Zhang Jiebin[5] מסביר בנוסף, שהרחם הוא איבר לא רגיל מכיוון: “שרחם האישה הוא היכל הילד ובכל זאת יש לו תפקיד לא רגיל לקבל ולהוציא לפועל תצמית וצ’י לכדי עובר”. מסיבה מיוחדת זו רופא בשם Chen Shidue (1687) אף הציע להגדיר את הרחם כאיבר לשכה כי תפקידו העיקרי הוא לאכסן.

הסעיפים של הרחם:

דיונים בנושא חלוקה מינית נכללו כחלק מהצורה והתפקיד של הרחם. זה היה מובן מאליו שרחם האישה משמש כמיכל המכיל את הזרע הגברי בזמן קיום יחסי המין. Zhu Zhengheng הרופא המפורסם מהמאה ה-14 כתב הסבר בנושא צורת הרחם:

Yin ו-Yang מקיימים יחסי מין ותהליך ההתעברות מתחיל לנוע. המקום בו הוא מאוכסן נקרא היכל הילד. המקום בו הוא מחובר נמצא מתחתיו ומעליו ישנם שני סעיפים, אחד מוביל אל השמאל והאחר אל הימין”.

Zhu Zhengheng הסביר את מה שידוע לנו כיום כרחם וחצוצרות הנמצאות כשני קרניים מעליו. לא כל כך ברור מהיכן היה לרופא זה ידע בנושא מכיוון שעד מה שידוע לנו עד כה בתקופה זו לא נעשו ניתוחי גופות. אחד החוקרים העלה השארה ש-Zhu ידע זאת לאחר שראה מצב של צניחת רחם אך המבנה של הרחם הוא כזה שאין אפשרות לראות את החצוצרות גם במקרה של צניחה. Zhu Zhengheng קובע, שבמצב של “רחם שאינו חוזר למקומו” (Zigong Bu Shou) הרחם עגול כמו “בטן של חזיר”,”יקום ביצתי” או  “מעי קופת צדקה מאוחד”. כך שלא משנה איך הגיע Zhu למידע הוא כותב בנוסף ששני סעיפים אלו חשובים במשחק של קביעת מין הילוד.

שלושה מודלים עיקריים נסבו סביב שאלת מין הילוד בתקופות העתיקות:

המודל הראשון קובע שמין הילוד הוא תוצאה של הכוח והזמן של הגבר והאישה בזמן יחסי המין. שני בני הזוג מוציאים תמצית פוריות בזמן האורגזמה ואם התמצית הגברית דומיננטית יתפתח בן, אם עדיפה התמצית הנשית הרי שתתפתח בת.

המודל השני קובע שמין הילוד הוא תוצאה של קיום יחסי המין וההתעברות בהתאמה לסוף מעגל המחזור הנשי. הסבר זה טוען שבן הוא תוצאה של יום בעל השפעת Yang (יום המאוחר יותר לכיוון סוף הביוץ) ואילו בת היא תוצאה של יום בעל השפעת Yin-(יום הקרוב לתחילת הביוץ).

המודל השלישי קובע שמין הילוד הוא תוצאה של הצד של גוף האישה האוסף את תמצית הפוריות. במאה ה-12 נכתב ב-Shengji Jing: “צ’י הנע בצד שמאל של האישה יוצר בן ואילו צ’י הנע בצד ימין של האישה יוצר בת”. Zhu Zhengheng מקשר בין התהליך של ההתמיינות לצורה של הרחם עצמו: “כאשר התמצית הגברית שולטת בדם בזמן יחסי המין, ה-Yang שולט, הצ’י נאסף בצד השמאלי של היכל הילד ונוצר בן. כאשר התמצית אינה שולטת בדם, ה-Yin שולט, צ’י נאסף בצד ימין של היכל הילד ונוצרת בת”.

Zhu מוסיף ומסביר: “שדו מיני נוצר, כאשר תמצית הפוריות של הגבר והאישה נמצאת בחסר ומונעת מתהליך זה להיות מושלם כיאות”. במצב זה “ה-yin וה-yang  מתערבלים במשותף ואף אחד אינו השליט של השני. כתוצאה מזה הם אינם יכולים להחליט לגבי צד ימין או שמאל והצ’י נאסף בין שני הסעיפים של הרחם”. במילים אחרות, השליטה של ה-Yin או ה-Yang בזמן ההתעברות קובעת את הכוח ליצור זכר או נקבה אך בנוסף מיקום העובר ביחס לצד בו הוא נמצא ברחם חשוב מאוד על מנת לקבל השפעות Yang או Yin וליצור בן או בת חד מיניים.

שני רופאים מהמאה ה-17 התווכחו עם גישתו של Zhu. בשנת 1624 כתב Zhang Jiebin ,שהוא מסכים שלרחם יש שני סעיפים אך דחה את  הרעיון שמין העובר הוא תוצאה של מיקומו ברחם. Xiao Xun אשר הושפע עמוקות ממקבילו לתקופה דוחה את כל הסבריו של Zhu ביחד וטוען בספרו “פעולות קלאסיות ברפואת נשים \ 1684” שהוא ער לעובדה שלרחם צורה הדומה “לשני מעיים המאוחדים יחדיו וללא סעיפים”. מכיוון שלרחם אין סעיפים, לדבר על רחם ימני ושמאלי הכוונה היא שיש שני רחם וזה ממש מגוחך.

נוסף לכל אלו האמינו בסין בשיטות רבות לאבחון מין הילוד ועל כך כותב רופא מהמאה ה-18 בשם Yan Chunxi: “תן לאישה ללכת מלפניך ואז קרא לה בפתאומיות. אם היא תסובב את הראש לצד שמאל היא מחזיקה בבטנה בן, אם היא תסובב את הראש לכיוון ימין זו בת. מדוע זו בת? מכיוון שעובר בן מופרה בצד שמאל ועושה את צד שמאל של האישה כבד, לעומת בת שמופרת בצד ימין והופכת אותו לכבד”. הגיון זה אומר Yan Chunxi מסביר מדוע מין העובר מאופיין בנוסף על פי הכוח שבדופק הימני או השמאלי של יד האם.

סיכום, סיפור ומבט קצר של גבר:

כל הנאמר עד עכשיו מסמן את הרחם כהיכל הילד וכנסתר מהאם. הבנה עמוקה זו של הרחם כצד חבוי ומסתורי  בהריון של העובר מוסיפה למונח רחם התייחסות חבויה “כשדה של אנרגיה התפתחותית” הנמצאת אצל שני בני הזוג באותה המידה. אם הרחם נסתר מהאם הוא לא בהכרח נמצא אצל האם בלבד ואב רגיש יכיל את ההיריון כאילו הוא מכיל את הרחם בעצמו.

 

[1]  (1190-1270), מחשובי המטפלים הטאואיסטים. התמקד ברפואת נשים ואמנויות לחימה.

[2] Fu Qing Zhu Nu Ke, ספר הגינקולוגיה החשוב מזמן שושלת Qing.

[3] Wieger, L. (1965). Chinese Characters. New York: Paragon Book Reprint.

[4] 710-804, נודע בפירושו על ה- Huang Di Nei Jing.

[5] 1543-1640, מחשובי המטפלים של שושלת Ming.

המאמר פורסם באתר סינית – קישור למאמר באתר סינית

2017 כל הזכויות שמורות ל-Ming.co.il
X